יצחק אופק
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
6 במאי 1931 חיפה, פלשתינה המנדטורית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 2015 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא |
  | |
יצחק אופק (6 במאי[1] 1931 – 8 בנובמבר 2015, כ"ו בחשוון תשע"ו) היה יו"ר הוועד האולימפי בישראל, יו"ר ההתאחדות לספורט בישראל ומזכ"ל "הפועל". נוסף לכך, היה רכז הימייה הארצי במרכז הפועל בתל אביב, יו"ר ועדת השיט ליד ההתאחדות לספורט בישראל, מנהל אגף הארגון ועוזר מזכ"ל (של יצחק פנאי) ורכז ההסברה ודובר מרכז הפועל.
תקופת בראשית ב"הפועל" חיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופק נולד בחיפה להורים שעלו מפולין בסוף שנות העשרים. בגיל 10, הצטרף עם עוזי אחיו התאום לימיה של הפועל חיפה, שפעלה בחוף "שמן" ליד בית חרושת "שמן" במפרץ חיפה. מקס קלפוס, מאמן השחייה שראה אותו שוחה בבריכת בת גלים צרף אותו גם למחלקת השחייה שפעלה בברכה ונוהלה מ-1947 על ידי צבי רסנר. דויד הרשלר (מנהל הספורט בהפועל חיפה), הטיל עליו לגבות מסי חבר מ-72 חניכי מחלקת השחייה. הוא קיבל עליו את המשימה ברצינות רבה ודמי החבר שימשו למימון נסיעות המחלקה לתחרויות ברחבי הארץ. בתקופה זו הוסמך אופק כמאמן שחייה על ידי בוב קיפוט, מאמן שחייה אולימפי מפורסם בארצות הברית, שהדריך בקורס למאמנים שנערך בבריכת השחייה בימק"א בירושלים.
אופק נמשך לים למד בבית הספר הימי שליד הטכניון בחיפה והוא בוגר מחזור ו'.
אופק אימן מספר שנים שחייה באגודת הפועל חיפה. בין השחיינים שאימן נמנים מיכה קניץ ועמי שלף. הוא הקים את קבוצת הכדורמים של הפועל חיפה אותה אימן בנימין ראושניץ. וב-1953 עם הגיעו לתל אביב הצטרף לקבוצת הכדורמים של הפועל תל אביב. נוסף להדרכה בשחייה הדריך אופק קבוצות נוער בפעילות ימית מעשית ותאורטית. המטרה הייתה הכשרת ימאים צעירים לשירות בפלי"ם, בצי הסוחר, בדייג והתיישבות ימית.
רכז הימייה במרכז הפועל
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1953 ועד 1970 שימש אופק כרכז הימייה הארצי במרכז הפועל בתל אביב ובשנת 1960 כיהן כיו"ר ועדת השיט ליד ההתאחדות לספורט בישראל.
כשיצאה משלחת ישראל למשחקים האולימפיים במלבורן 1956, ביקש אופק מחיים גלובינסקי ראש המשלחת, להביא חומר כתוב על תחרויות השיט באולימפיאדה – תקנונים, סוגי המפרשיות וכדומה. חומר זה היווה בסיס לפיתוח ענף השיט הספורטיבי. אופק פנה להתאחדות השיט הבינלאומית בלונדון וזו שלחה בדואר טפסים כדי שישראל תירשם כחברה בהתאחדות הבינלאומית לשיט. איגוד שיט עדיין לא היה קיים, לכן נרשמה מחלקת הימייה של מרכז "הפועל" כחברה בהתאחדות הבינלאומית לשיט. בשנת 1960 כאשר הוקמה ועדת שיט ליד ההתאחדות לספורט בישראל, תוקן הרישום בהתאחדות הבינלאומית לשיט, IYRU. נושא פיתוח השיט הספורטיבי עלה לדיון ב"הפועל" וזכה לתמיכה עקרונית. ה"חבל ימי לישראל", המתקצב העיקרי של השיט באגודות הימיות, טען שאין זה מתפקידו לממן פעילות ספורט ורכישת מפרשיות, אלא מימון פעולות חינוך והכשרת ימאים לספנות. ב-1969 קבלה ועדת השיט בהתאחדות לספורט עצמאות והפכה לאיגוד השיט בישראל.
אופק הוביל את השיט הספורטיבי להישגים רבים: הראשון היה ב – 1969 זכייה במדליית זהב באליפות העולם בשיט מפרשיות מדגם 420 שנערכה בסנדהם, שוודיה והייתה אליפות עולם ראשונה שמדינת ישראל זכתה אי פעם. בעקבות ההישג, ארחה ישראל ב – 1972 את אליפות העולם במפרשיות מדגם 420 בחופי ת"א. מוקה לימון שימש כיו"ר הוועדה הציבורית ואופק כראש הוועדה המארגנת. ענף השיט מוסיף עד היום להיות ענף עתיר הישגים במשחקים האולימפיים, באליפויות עולם ובאליפויות יבשת אירופה .
במרכז הפועל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1961 מונה אופק לשמש כרכז הכדורגל במרכז הפועל, כעבור שנה פרש מריכוז הענף והוטלו עליו שלושה תפקידים בעת ועונה אחת: מנהל אגף הארגון ועוזר מזכ"ל (של יצחק פנאי),רכז ההסברה ודובר מרכז הפועל וזאת בנוסף לתפקידו כיו"ר ההתאחדות לספורט החל מ-1971. הוא נשא בתפקידים אלו עד 1976 אז נבחר למזכ"ל "הפועל" ובמקביל ליו"ר הוועד האולימפי.[2] כמו כן כיהן אופק כסגן יו"ר (וגם יו"ר בפועל) של המועצה להסדר ההימורים בספורט שהוקמה בשנת 1967 והזרימה מיליוני שקלים לפיתוח הספורט בישראל. השנים בהן כיהן יצחק אופק כמזכ"ל הפועל, נחשבות לאחת התקופות המוצלחות של התאגדות "הפועל" והספורט בישראל. בשנים אלו הוקמו ברחבי הארץ עשרות אולמות ספורט, מגרשי כדורסל ומתקני ספורט: שופץ אצטדיון הכדורגל ברמת גן, הוקם מרכז הספורט הלאומי בשיתוף עיריית תל אביב בהדר יוסף (אצטדיון האתלטיקה, מגרשי הטניס ואולם הכדורסל), הוקם המטווח הלאומי לקליעה בהרצלייה, והוקם מרכז ההדרכה על שם עמנואל גיל במרכז הימי בשדות ים. אופק הפעיל את משרדי מרכז "הפועל" כמטה יעיל, והפועל זכה להגמוניה בכל ענפים הספורט והשיא היה בעונת 1988/9, בה זכו ספורטאי "הפועל" בכל אליפויות הספורט במדינה למעט טניס. הפועל תל אביב זכתה באליפות בכדורגל והפועל גליל עליון בכדורסל.
בתקופת כהונתו של אופק כמזכ"ל הפועל נערכו ארבע פעמים "משחקי הפועל", שהיו אירועי השיא של הספורט בישראל. מוסדות הספורט הבינלאומיים הכירו בהם כמשחקים אזוריים. משחקי הפועל פורסמו בלוח אירועי הספורט הבינלאומיים בעולם. במשחקי הפועל השתתפו אלופי עולם, אלופים אולימפיים, אלופי יבשות ומדינות. משחקי הפועל נערכו אחת לארבע שנים – שנתיים לפני או אחרי משחקי ה"מכבייה". ב"משחקי הפועל" וב"מכבייה" השתתפו הנבחרות הלאומיות של ישראל בכל הענפים. במסגרת משחקי הפועל נערכו גם אליפויות CSIT, ארגון ספורט הפועלים הבינלאומי. באליפויות אלו נטלו חלק מאות ספורטאים מארגוני ספורט הפועלים בעולם. אופק היה הנציג של CSIT בארגון הגג של התאחדויות הספורט הבינ"ל AGFIS ומושב זה הקנה לאופק ול"הפועל" מגע ישיר עם ראשי התאחדויות הספורט הבינלאומיות, כגון פיפ"א, פינ"א פיב"א פיל"א ועוד 48 התאחדויות ספורט בינלאומיות והקשר הזה סייע מאוד בארגון משחקי הפועל.
במסגרת האגף לספורט עממי של "הפועל" פעלו המחלקות הספורט במקומות העבודה. ואחת לשנה נערכה ה"ספורטיאדה", כנס ספורט ארצי של מקומות העבודה, ותחרויות בענפי הספורט השונים. ה"ספורטיאדה" נערכה במקומות שונים בארץ, בטבריה, ובבאר שבע. החל מ-1983, נערכת ה"ספורטיאדה" באילת, מאז היא מתקיימת שם בקביעות מדי שנה. זהו מפעל הספורט העממי הגדול במדינה. במסגרת האגף לספורט עממי וכותרת "הפועל" נערכו בכל שנה עשרות צעדות ומרוצים, משחים עממיים. ארגון "צעדת ירושלים" עבר לניהול מרכז הפועל. "מרתון תל אביב" שנערך מדי שנה מאז 1979 בשיתוף עיריית תל אביב והעיתון "ידיעות אחרונות" היה למרוץ מוכר ובינלאומי ובמרוץ "מרתון ת"א" השתתפו רבבות.
הוויכוח על תקציב הספורט בתקופת כהונתו של אופק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניהול ספורט מחייב תקציבים כספיים גדולים. אבל תקצוב הספורט על ידי הממשלה הוא שולי, נושאי ביטחון וקליטת העלייה קדמו לכל תחום אחר. בשנות החמישים תקציבו הזעום של הספורט נכלל בתקציב משרד החינוך בסעיף הכשרת מורים לחינוך גופני. דוד בן-גוריון שראה בספורט תחום חשוב, הקים בשנת 1960 ועדה בראשות ראובן דפני לבדיקת נושא הספורט. חברי הוועדה נחמיה בן אברהם וישראל אשל המליצו על הקמת רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך. המלצות אושרו והוקמה רשות הספורט בראשותו של ראובן דפני. באותם ימים סבלו אגודות "הפועל" מגירעונות כספיים גדולים, בייחוד הסניפים העירוניים, האחריות לניהול הסניפים חלה על מועצות הפועלים והפיקוח המקצועי והתקציבי על מרכז "הפועל". סניפי הפועל ניזונו מהקצבות מרכז "הפועל", (מכספי הטוטו), הרשויות המקומיות ומהקצבה זעומה של מועצות הפועלים. ב-1973 הוקמה במרכז הפועל יחידה לפיקוח על תקציבי הסניפים בראשה ניסן ורדומיצקי, שפעלה בתיאום עם מחלקת הארגון של ההסתדרות. ההסתדרות קבעה כי חלוקת האחריות לניהול הכספי יהיה בידי מועצות הפועלים, והפיקוח על ידי מרכז הפועל. נוצר מצב בלתי אפשרי. אופק חזר ותבע מההסתדרות להעביר את האחריות המלאה לניהול הסניפים לידי מרכז הפועל. תביעה שנדחתה על ידי מועצות הפועלים שראו בסניף "הפועל" נכס מקומי ואלקטוראלי חשוב. הוועדה המרכזת של ההסתדרות הקימה ועדה בראשות אהרון הראל מנהל מחלקת הארגון של ההסתדרות לבדיקת המצב. הוועדה קיימה דיונים ממושכים, ראיינה מזכירי מועצות פועלים ומזכירי סניפי הפועל. והמליצה בפני הוועדה המרכזת של ההסתדרות שלא לשנות את המצב וכי "האחריות המלאה לניהול סניפי הפועל תהיה על מועצות הפועלים". מועצות הפועלים ברובן, כשלו. הדוחות והמאזנים של המפקח על תקציבים בסניפי הפועל הצביעו על המשך הניהול הגירעוני שתפחו ופגעו גם בפעילות מועצות הפועלים עצמן. נוצר לחץ אדיר להגדלת ההקצבות. מרכז "הפועל" לא יכול היה להגדיל את תמיכתו מעבר לתקציבו המאוזן.
בין אופק ומזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר נתגלו אי הבנות. קיסר דרש שמרכז "הפועל" ימנע הקצבות לסניפים גירעוניים. מזכירי מועצות הפועלים הפעילו לחצים על מרכז "הפועל" להגדיל את ההקצבות הכספיות. עצירת ההקצבות משמעותן סגירת קבוצות הכדורגל. מרכז הפועל סירב לתביעת קיסר, מספר קבוצות כדורגל, בצר להן, פנו לרשות המקומית שהתנתה תמיכת כספית גדולה בהפיכתן לקבוצות עירוניות ללא שם "הפועל", התוצאה: מספר קבוצות כדורגל הפכו לקבוצות עירונית וניהול ושליטת מנהלי חברות פרטיות תמורת חסויות כספיות.
שחקנים זרים בקבוצות הכדורגל והכדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקשורת ומנהלי הקבוצות בליגות הבכירות בכדורגל תבעו לאפשר שיתוף שחקנים זרים, בהנחה שהמשחקים יהיו יותר אטרקטיביים והכנסות הקבוצות והטוטו יגדלו. אופק התנגד לשיתוף שחקנים זרים מחשש להגדלת הגירעונות. קיסר מזכ"ל ההסתדרות תמך בעמדת אופק והתנגד בתוקף לשיתוף שחקנים זרים ונציגי הפועל, שהיוו רוב בהנהלת ההתאחדות לכדורגל, מנעו החלטה לשיתוף שחקנים זרים. בגין הלחצים הכבדים שהופעלו על ידי האגודות ומזכירי מועצות הפועלים הסיר קיסר את התנגדותו והודיע שלא יתנגד לשיתוף שחקן זר אחד בכל קבוצה. נציגי הפועל בהתאחדות לכדורגל, בלחצי התקשורת - התירו שיתוף 2 שחקנים זרים וכעבור שנתיים נוספות נפרצו המחסומים והותר לשתף חמישה שחקנים זרים בכל קבוצה. בדיעבד התברר ששיתוף השחקנים הזרים הביא להעלאת הרמה המקצועית והגדלת ההכנסות, אך גם להגדלת הגירעונות שנבע מהבאת שחקים זרים טובים, והגירעונות תפחו. התוצאה הייתה שקבוצות הכדורגל של "הפועל" בליגת העל נפרדו למעשה מניהול מועצות הפועלים ומרכז "הפועל" מהווה עבורן גוף ארגוני למען לשמירת האינטרסים המשותפים כלפי ההתאחדות לכדורגל והמועצה להסדר ההימורים. גם בכדורסל התחוללה מהפכת השחקנים הזרים. בראש הובילה קבוצת הכדורסל של "מכבי" תל אביב שרשמה לשורותיה שחקנים זרים ברובם מארצות הברית כדי לקחת חלק בפעלי הכדורסל ביבת אירופה וקבוצות "הפועל" תל אביב, גליל עליון, רמת גן, ירושלים שקיבלו חסויות פרסום מחברות מסחריות הלכו בעקבות "מכבי" תל אביב
המשבר שהביא לפרישת אופק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוויכוח על ניהול תקציב הספורט באגודות "הפועל" הפך למאבק גלוי בין ההסתדרות למרכז "הפועל". עמדות מנוגדות בשאלה האחריות לניהול סניפי הפועל. בראשית 1990, מנתה הוועדה המרכזת של ההסתדרות ועדה מיוחדת, בראשות אורי אור (אלוף מיל) . שתפקידיה לבחון את המצב בסניפי "הפועל" ולהציע דרכים להבראת הסניפים. ועדת אורי אור המליצה וההסתדרות אישרה נוסח תקנון חדש למרכז הפועל על מהות הזיקה בין ההסתדרות למרכז הפועל . אופק נאבק ללא הצלחה בהקמת הוועדה והמלצותיה. הוועדה הגישה נוסח חדש של תקנון העמותה מרכז "הפועל", שעל פיו מתבטלת למעשה זכותם של נציגי הסניפים לבחור בצורה דמוקרטית את מוסדות מרכז הפועל והמזכ"ל. בנוסח החדש נקבע שהאסיפה הכללית תימנה 100 חברים אשר 25% מחבריו נבחרים על ידי מזכ"ל ההסתדרות, האספה הכללית תבחר מועצת מנהלים בת 21 חברים, 11 חברים יומלצו על ידי ההסתדרות ו-10 חברים על ידי "הפועל", מועצת המנהלים תבחר את יו"ר מועצת מנהלים והמנכ"ל לפי המלצת מזכ"ל ההסתדרות ולא האספה הכללית כי שהיה בעבר. ועדת אורי אור ממליצה למעשה על העברת ניהול מרכז הפועל לאחריות ההסתדרות. אופק התנגד בתוקף להמלצות ועדת אורי אור וטען שהן הוכתבו לוועדה מראש על ידי קיסר, הוא הודיע שיפרוש מתפקידו אם המלצות ועדת אורי אור והצעת התקנון החדש יאושרו על ידי ההסתדרות. ההמלצות אושרו על ידי ההסתדרות. בחודש יולי 1990 הודיע אופק בוועידת הפועל על התפטרותו, שנתיים טרם סיום תקופת 4 שנים של כהונתו. כך תם עידן אופק בהפועל. ועידת הפועל אישרה את התקנון החדש ובהמלצת ישראל קיסר מזכ"ל ההסתדרות נבחר יורם אוברקוביץ כיו"ר מועצת המנהלים של מרכז הפועל ויעקב אבימור מונה להיות המנכ"ל. בחודש מאי 1991 אופק פרש מתפקידו ותפקידיו שנבעו מהיותו מזכ"ל "הפועל"
פעילות ציבורית מחוץ למרכז הפועל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגם שעיקר פעילותו של אופק התמקדה במרכז הפועל הוא נטל חלק בשורה ארוכה של פעילות ציבורית במסגרות ספורט מגוונות. בשנת 1970 הפך ענף השיט ביזמתו לענף עצמאי בהתאחדות הספורט וישראל אירחה את אליפות העולם בשיט .
בשנת 1972 הוא היה חבר המשלחת האולימפית למשחקי מינכן והחל משנת 1977 היה סגן יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה. בשנת 1980 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית וב-1984 ו-1988 עמד בראש משלחת ישראל למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס וסיאול. בשנת 1988 הוקמה היחידה לספורט הישגי על ידי הוועד האולימפי, ההתאחדות לספורט ורשות הספורט הממשלתית ואופק כיהן כיו"ר הנהלת היחידה על למועד פרישתו מראשות הוועד האולימפי 1991. משנת 1988 משמש אופק חבר בחבר הנאמנים של מכון וינגייט ב-1999 הוא נבחר לנשיא התאחדות ספורט הוותיקים בארץ ב-2010 ליו"ר כבוד של נשיאות הוועד האולימפי ושימש כיו"ר ועדת הביקורת של מכון וינגייט. בשנים 1973-1976 כתב טור שבועי במדור הספורט של עיתון "דבר" בשם "מקצה המסלול". בנוסף לפעילותו הציבוריים פרסם אופק במשך עשור (2000-1991) מדי שנה ספר בשם "הספורט בישראל" אודות פעילות הספורט בישראל מדי שנה.
נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמשון בובר, ליקט וערך "הימיה" – אסופת סיפורים על שנות חיינו היפות ביותר בפלוגה הימית של הפועל, דפוס אפעל, 2004. ומתוכו יצחק אופק "הפלוגה הימית של הפועל" עמ' 37-34.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אופק - סיומה של תקופה-ד"ר חיים קאופמן
- אורן אהרוני, יצחק אופק, יו"ר הוועד האולימפי לשעבר, הלך לעולמו, באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק אופק באתר billiongraves
- ^ על יו"ר הוועד האולימפי מוטלת אחריות כבדה, דבר, 11 במאי 1977